#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא. בעל חוב למפרע הוא גובה או מכאן ולהבא הוא גובה (ולמאי נפק&quot;מ)?	"ודאי שללוה אין זכות להקדיש ולמכור שמשועבד למלוה.<p dir=""rtl"">האם למלוה יש זכות להקדיש ולמכור אביי אמר למפרע גובה ולכן התברר למפרע שזה ברשותו מתחילה ומצי למכור, רבא אמר מכאן ולהבא גובה מכיון שאם היה לו כסף היה מסלקו, לכן אינו יכול למכור עד שיגבה.</p>"	פסחים לא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא. ראובן שמכר שדה לשמעון באחריות ולא שילם על השדה וזקפן במלוה ומת ראובן ובע&quot;ח דראובן בא לטרוף משמעון את השדה ופיסו בזוזי, האם יכול לגבות מהיתומים את האחריות, ואם פיקח מה תקנתו?	"מעיקר הדין אמר רמי מר חמא שאת חובו צריך לשלם ליתומים, אבל לגבות מהם את האחריות אינו יכול שלא נשאר מנכסי ראובן אלא מטלטלים ומטלטלים דיתמי לא משתעבדים לבע&quot;ח.<p dir=""rtl"">אמר רבא אם פיקח נותן להם את הקרקע בחובו ואז יש להם קרקע ויכול לגבות ממנה, ואין זה משום שבע&quot;ח למפרע גובה שהרי רבא סובר מכאן ולהבא אלא משום שמשועבד לבע&quot;ח משיעבודא דר' נתן שדרש &quot;ונתן לאשר אשם לו&quot; (לפי זה כתב הריטב&quot;א שאין צריך לפקחות הנ&quot;ל להגבות להם קרקע שהרי משועבד לו, אבל ברש&quot;י משמע שכן צריך לזה).</p>"	פסחים לא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא: נכרי שהלוה את ישראל על חמצו, ישראל שהלוה את הנכרי על חמצו האם מותר בהנאה ומדוע (בהרהינו אצלו וכשלא הרהינו)?	"כשהרהינו אצלו: ישראל שהלוה לנכרי - לת&quot;ק אינו עובר ולר&quot;מ עובר, נחלקו האם ישראל מנכרי קונה משכון, לת&quot;ק כיון דלא קרינן ביה &quot;לך תהיה צדקה&quot; אינו קונה, ר&quot;מ אומר ק&quot;ו אם ישראל מישראל קונה ודאי ישראל מנכרי. נכרי שהלוה את הישראל - בסתמא ודאי עובר, שגוי מישראל ודאי אינו קונה, אבל אם אמר לו מעכשיו אינו עובר (לרבא, אבל לאביי אין חילוק בין אמר מעכשיו לשלא אמר דבסתמא נמי למפרע גובה).<p dir=""rtl"">בלא הרהינו: לאביי שסובר בע&quot;ח למפרע גובה נכרי שהלוה לישראל מותר וישראל לנכרי אסור, לרבא צ&quot;ל להיפך (ופלוגתא דת&quot;ק ור&quot;מ לעיל לשיטת אביי פ' תוס' כשלא גבה לבסוף).</p>"	פסחים לא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא: חנות של ישראל ומלאי של ישראל ופועלים גוים נכנסים לשם, חנות של נכרי ומלאי של נכרי ופועלים ישראלים נכנסים לשם, חמץ הנמצא שם אחר הפסח מה דינו?	אזלינן בתר הבעלים, ברישא אסור באכילה ובהנאה ובסיפא מותר באכילה ובהנאה (לגרסת רש&quot;י וגרסתנו, אבל גרסת הר&quot;ח להיפך).	פסחים לא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לא: חמץ שנפלה עליו מפולת מתי הוי כמבוער?<p dir=""rtl"">ומה הדין גבי שמירת מעות, ומאי שנא?</p>"	"חמץ שנפלה עליו מפולת אם אין הכלב יכול לחפס אחריו ג' טפחים הרי הוא כמבוער, וצריך לבטל בלבו.<p dir=""rtl"">כאן שהנושא הוא שהכלב לא יריח צריך ג' טפחים, אבל בשמירה שהנושא הוא שיכוסה מהעין די בטפח.</p>"	פסחים לא:		
